הרב יצחק מאזוז - עד איזה יום אפשר לעשות הבדלה? | סימן רצט ס"ו וס"ז

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים פסקי ההלכות המובאים בשלחן ערוך ובמשנה ברורה, בלשון צחה קצרה ובהירה, בתוספת נידונים אקטואליים. דגש מיוחד ניתן לבירור דעת מרן השלחן ערוך, והכרעות גדולי פוסקי ספרד אשר לאורם נלך. שכח ולא הבדיל במוצ"ש, יקדים ככל האפשר, זריזים מקדימים למצוות, ואסור לאכול עד שיבדיל. מבדיל עד סוף יום ג' (אלו הג' ימים שייכים עוד לשבוע החולף, ומכאן והלאה שייכים לשבת הבאה). ש"ע בשם י"א - שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון (שהיום הולך אחר הלילה), ולא יותר. ודוקא בפה"ג והמבדיל בין קודש לחול. למעשה – סב"ל, ואחר יום ראשון יבדיל ללא שם ומלכות. (כה"ח, בא"ח, מנוחת אהבה, חזו"ע). והעושה כדעת מרן להבדיל עד יום שלישי, אין מזניחים אותו (עי' חיים שאל ח"ב סי' טו, ובפרט לפי מה שהבאתי בשו"ת חקרי הלכה ח"א בשם כמה אחרונים דל"א סב"ל נגד מרן במקום שמרן ראה מחלוקת הראשונים ואעפ"כ הכריע לברך, וקבלנו הוראות מרן אף בכך). על הנר ובשמים אינו מברך אלא במו"ש. שברכת על האור משום דבמו"ש הוא זמן בריאתו ועל הבשמים נמי משום כדי להשיב נפש הכואבת ביציאת נשמה יתירה וכ"ז לא שייך ממו"ש ואילך. טעם - אינו מבדיל אחר מוצאי שבת. (אע"ג דקי"ל טעם מבדיל, ה"מ היכא דהבדיל בליל מו"ש אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו מבדיל). וכ"פ כה"ח וחזון עובדיה (אמנם מרן כתב כן בשם י"א, אך סתם בש"ע שבכל אופן מבדיל, ולכן כתב בהליכות עולם שהמיקל כמרן אין מזניחים אותו). במוצאי יום טוב אין להבדלה תשלומין, שבשבת שייך לומר דהג' ימים ראשונים שייכים עוד לשבת שעבר, משא"כ ביום טוב. הגרע"ק איגר, ומ"מ צידד שם דכל יום א' שאחר יום טוב יכול להבדיל. וכ"פ בשו"ת יביע אומר. רמ"א: מי שמתענה ג' ימים וג' לילות - ישמע הבדלה מאחרים. [וה"ה שיכול להבדיל בעצמו ויתן לאחרים לשתות (וכדלעיל בסימן רע"ב ס"ט). אך המ"א שדי בזה שם נרגא דזה אינו מותר רק דוקא כשאחרים בעצמן אין יודעים לברך, ולכן עצה זו עדיף טפי. משנ"ב]. ואם אין אחרים אצלו - יכול להבדיל בשבת מבע"י ולשתות, ולקבל אח"כ התענית עליו. היינו אחר פלג המנחה. ויתפלל ג"כ ערבית מקודם (וכדלעיל בסימן רצ"ג ס"ג), ואפ"ה מותר לאכול ולשתות אח"כ. ולא אמרינן דכיון דאבדיל כבר קיבל עליו את התענית ואסור בשתיה, משום שעיקר התענית אינו מחמת חובה כתשעה באב, אלא מחמת נדרו, ובנדרים הולכים אחר לשון בני אדם, ובלשון בני אדם גם אחר שהבדיל מקרי יום. והתענית אינו מתחיל אלא מתחלת הלילה, ואפשר שגם בבין השמשות שהוא ספק לילה, אבל לא מקודם. וה"ה כשמקבל עליו תענית של לילה ויום בשאר ימי החול, ג"כ אין חל עליו חובת תענית מבע"י, אף שכבר התפלל ערבית. ה"ה אם מתענה ב' ימים וב' לילות, ואפילו יום אחד ולילו, אף שיכול לקיים מצות הבדלה בעצמו אחר תענית, מ"מ יותר טוב שישמע במו"ש הבדלה מאחרים, שעדיף לקרב ההבדלה לשבת. שאז הוא עיקר מצות הבדלה. והא דנקט ג' ימים, משום סיפא דבאין אחרים יכול להבדיל מבע"י, וזהו דוקא בג' ימים דיעבור הזמן ולא יוכל לקיים הבדלה כלל. משא"כ בשני ימים, דלא יעבור הזמן, טוב יותר שימתין ויבדיל לבסוף שני ימים משיבדיל מבע"י. [וכמו בתשעה באב שחל במוצ"ש, שמבדיל במוצאי יום ראשון]. אם ברכת היין שבהבדלה - פוטרת יין שבסעודה שאוכל תיכף לאחר ההבדלה: נטל ידיו קודם הבדלה – לכל הדעות פטר, שנט"י היא התחלת קביעות הסעודה ושייכת לסעודה. כשלא נטל ידיו קודם ההבדלה – מחלקת ראשונים, ולהלכה מרן פסק שפטר את היין שבסעודה. ולסוברים שאין פוטר היין שבתוך הסעודה, צריך לברך מעין שלש על היין קודם הסעודה. ולהלכה סב"ל. ופוטר אם יאכל את הסעודה באותו החדר, אך אינו פוטר אם יאכל סעודה בחדר אחר. למעשה נכון לברך ברכה אחרונה, ולעשות היסח הדעת ע"י שיצא חוץ לביתו, ולאחמ"כ כשיחזור לביתו לכל הדעות יחזור ויברך על היין. --------------------- 👈 מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים בערוץ היוטיוב ולקבל עדכונים בכל עת 👉 ​✴כנסו ליותר מ- 3,000 שיעורי וידאו מפאר הדור מרן הרב מאזוז שליט"א בשלל נושאים ✴https://www.ykr.org.il/vod/?rabbi=159 בכתובת אתר כסא רחמים https://www.ykr.org.il תמצאו אלפי שיעורי תורה במגוון רחב של נושאים, מעל 17,000 תשובות לשאלות בכל הנושאים שרק תחשבו, חדשות און ליין על המתרחש בישיבה ועל מרן ראש הישיבה שליט"א, מאמרים מיוחדים ואלפי שיעורי וידאו מרבני הישיבה שיעורי הוידאו והשו"ת מתעדכנים באתר על בסיס יום יומי, במהלך הגלישה באתר תגלו עוד המון דברים מיוחדים, מאמרים, עלונים, גלריות מרהיבות ועוד ועוד, מה שנשאר לכם זה רק להיכנס. כתובת האתר: https://www.ykr.org.il #הרב_מאזוז #כסא_רחמים