גבורת הלוחמים שנאלצו להתבצר בחדר האוכל, ניסיון המחבלים...

גבורת הלוחמים שנאלצו להתבצר בחדר האוכל, ניסיון המחבלים להפיל מסוק והקצין שנכנס לפקד על הקרב למרות מארבי המחבלים: תחקיר הקרב במחנה מו"פ דרום בגזרת כיסופים ב-7 באוקטובר:מחנה מו"פ היה אחד המחנות הצה"ליים בגזרתו של גדוד 51 של גולני, שהגן על גזרת כיסופים. מדובר במחנה פלוגתי - שישבה בו פלוגה רובאית ג' *וד, והייתה אמורה להגן על יישובי הסביבה. התחקיר קבע כי הבסיס נכבש בידי מחבלי חמאס, ששלטו בו באופן זמני. המתקפה, שכללה 35 מחבלים, ריתקה את הכוחות הלוחמים לבסיס ולא אפשרה להם לצאת להגן על יישובי הסביבה.עם פתיחת המתקפה - היו במחנה מו"פ דרום 33 לוחמים חמושים, מול כ-35 מחבלים, כלומר נחיתות מספרית לכוחות צה"ל.בקרבות במחנה מו"פ דרום נפלו 4 לוחמים ומפקדים.האירועים המרכזיים בתחקיר:1. עם פרוץ מתקפת חמאס, לוחמי הפלוגה ומפקדי המחלקות נכנסו למרחבים המוגנים במחנה: הרוב נכנסו לחדר האוכל הפלוגתי, ולוחמים נוספים למיגוניות ולחמ"ל. כבר בדקות הראשונות למתקפה, מספר פצמ"רים ורחפני נפץ התפוצצו בתוך המחנה - והתצפיתניות דיווחו על חדירה של יותר מ-100 מחבלים ב-10 מוקדי חדירה שונים רק בגזרה הפלוגתית (של הפלוגה שיושבת במחנה מו"פ דרום). בשעה 6:35, התצפיתניות כבר דיווחו על לפחות 20 מחבלים על גבי אופנועים שעושים את דרכם אל המחנה.2. בשעה 6:47 כבר החלה חדירת עשרות מחבלים למחנה. המחבלים הבינו שרוב הלוחמים נמצאים בחדר האוכל - והחלו לירות לעברו בנשק קל, טילי כתף, מקלעים והשלכת רימונים ומטענים. שני מפקדי המחלקות שהיו עם הלוחמים בחדר האוכל - בהם סרן שילה ראוכברגר ז"ל - פקדו על הלוחמים להצטרף אליהם ולהגן על שני פתחי חדר האוכל, כדי למנוע מהמחבלים להיכנס פנימה ולבצע שם מסע הרג. בשעה זו החל קרב ממושך שנמשך 3 שעות - ובו המחבלים ניסו להצית את חדר האוכל ולחדור אליו - אך ללא הצלחה. הלוחמים והמפקדים נלחמו בגבורה, מתוך חדר האוכל, והצליחו לבלום אותם ולפגוע בחלק מהמחבלים. 17 לוחמים נפצעו בקרב זה - והמשיכו להילחם, בזמן שהחובשים שנכחו בחדר האוכל מטפלים בחבריהם הפצועים.3. במהלך קרב הבלימה בפתחי חדר האוכל - נפלו 3 לוחמים: סרן שילה ראוכברגר ז"ל, סמ"ר שלמה רשטניקוב ז"ל וסמל עמיחי רובין ז"ל, שנלחמו על הפתח הראשי; לוחם רביעי, סמ"ר דביר חיים רסלר ז"ל, נפל בקרב אחר באחת המיגוניות: מחבלים הניחו מטען על דלת המיגונית שבה היה, דביר ז"ל אחז את דלת המיגונית ומנע בגופו את כניסת המחבלים אליה, וכך הציל שניים מחבריו שהיו איתו בפנים מאחר שהמחבלים לא הצליחו לחדור אל המיגונית והחליטו לוותר. גם במיגוניות נוספות במחנה ובחמ"ל בוצעו ניסיונות פריצה של המחבלים באמצעות ירי, אך ללא הצלחה.4. עד שכוחות התגבור של צה"ל הגיעו למחנה, עיקר הקרב במקום כבר הסתיים. בשעה 9:00 הגיעו למחנה 5 לוחמים על רכב סיור, חילצו לוחמים ולא נתקלו במחבלים. בהמשך, המחבלים נסוגו ממחנה מו"פ דרום, ופרסו מארבים על צירי הגישה אליו וכך הצליחו למנוע הגעת כוחות תגבור נוספים. קצין אחד, חניך במכללה לפיקוד טקטי, החליט להגיע למחנה למרות האזהרות על מארבי ירי בצירי הגישה, תפס פיקוד על הכוחות במקום וארגן את פינוי הפצועים. בשעות הצהריים, הקצין חבר ברשת הקשר הפלוגתית למסוק של יחידה 669 שהגיע לפנות את הפצועים.5. החל משעות הצהריים - יחידה 669 החלה לפנות את הפצועים, ובמקביל - נפתחה אש ע"י המחבלים לעבר המסוק וכוחות הפינוי, ובוצע ניסיון גם להפיל את המסוק. שני לוחמים נפצעו, ובמהלך קרב נוסף שהתפתח במקום, כוח מפקד הפלוגה הצליח לזהות את המחבלים מטווח קרוב ולחסל 3 מהם. כוח נוסף חיסל עוד 4 מחבלים. בשעות שלאחר מכן, התארגנו הכוחות במחנה להמשך פינוי הפצועים והיערכות להגנת המחנה והמשך הלחימה.מסקנות התחקיר:1. מתקפת האויב, שכללה חדירת עשרות מחבלים משולבת בירי מסיבי של פצמ"רים, ריתקה את הכוח הפלוגתי אל המחנה ונטרלה את הלוחמים שלא יכלו בשעות הראשונות לקפוץ להגן על היישובים בגזרתם.2. לחימתם וגבורתם של הלוחמים במחנה מו"פ דרום שיבשה את התקפת האויב וצמצמה משמעותית את מספר הנפגעים בתוך הבסיס. לוחמים ומפקדים נלחמו באופן הרואי, חתרו למגע והצילו חיים רבים.3. צוות התחקיר מציין לשבח גם את הקצין החניך במכללה לפיקוד טקטי ואת הכוחות האוויריים שפעלו באירוע תחת אש ותוך סיכון חיים והצילו חיים.4. התחקיר מצביע על מספר כשלים בהגנת המחנה: הכוחות לא היו ערוכים להגנה באופן אפקטיבי מאחר שלא הייתה להם התרעה מוקדמת; בזמן אזעקות ה"צבע אדום" - השומרים בעמדות הש"ג והרק"ם הפקירו את עמדות השמירה ונכנסו למרחבים המוגנים, בניגוד לפקודות.