לקנח במגבונים בשבת

בס"ד, ‏ו' כסלו תשפ"ד, 340-2/פ"ד לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, הרב דוד בן פורת  נ"י שלום רב, לשאלתו אודות קינוח בשבת, הנה מגבונים העשויים מנייר נתבאר כבר לפני כשלושים שנה, בספר ילקו"י שבת כרך ב' (עמ' צ') שיש להקל בזה גם לאדם גדול, מכל הטעמים שהוזכרו שם, וע"ע בשבת כרך ג' (עמ' שס"ו), דאין סחיטה בנייר, ובכה"ג אין לדון גם מצד מלבן, דהוא דרך לכלוך, אלא יש לדון מצד מפרק תולדה דדש, ובשו"ת הר צבי ח"א (סי' ק"צ) צידד לומר דאיסורו מדרבנן, ש* עומד לסחיטה, אבל נייר אינו עומד לסחיטה, וממילא י"ל דשרי לקנח בו בנחת, וכן העלה בשו"ת אגרות משה או"ח ב' (סי' ע'), ויש להוסיף דאף שאינו מתכוין לסחיטה אלא לקנח, הוי פ"ר בפירוק המים, ובנ"ד איסורו מדרבנן, והו"ל פ"ר דניחא ליה, שכיון שמשתמש במגבון לח, נח לו שיהיה המקום רטוב בכדי לנקות היטב את המקום, וגם אין סברא לומר שאין מים בלועים במגבון, שהרי במציאות רואים שיוצאים מים ומרטיבים את המקום שמנגבים, אלא שהוי פ"ר דניחא ליה באיסור שהוא גזירה אטו דבר העומד לסחיטה, ובזה יש לסמוך ע"ד בית מאיר, המקנה, שו"ת נחלת בני*, ס' עט סופר, דס"ל דפ"ר דניח"ל באיסור גזירה שרי, וקיל טפי מאיסור דרבנן דשבות. ועפ"ז התיר בשו"ת יבי"א ח"ד (ס' ל"ד) את השימוש במים שהוחמו ע"י דוד שמש. ועל כן גם אם משתמש במטיזן של מים, מותר לאחר מכן לנקות בנייר טואלט חתוך, ובלבד שיעשה כן בנחת. בברכת התורה, יצחק יוסף הראשון לציון הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול הפוסט לקנח במגבונים בשבת הופיע לראשונה ב-אתר ילקוט יוסף.